נער המגיע לגיל 13 הופך להיות 'בר מצווה'. אומנם, קיים תאריך רשמי המציין זאת, אך, למעשה, מדובר בתקופה (משתנה מנער לנער) בה מתרחש מעבר מגיל ילדות ועד להיותו של הנער אחראי ובוגר. בגיל 13 זוכה הנער להיות 'מצווה ועושה', כלומר: מעתה מוטל עליו לקחת אחריות על מעשיו. בגיל זה מצטרף הנער באופן רשמי לחבורת הבוגרים: הוא, אף, יכול להשלים מניין ולקיים את מצוות התורה.
האירוע שמציין את הכניסה הרשמית ומהווה קו פרשת המים, הינו טקס בר המצווה הנהוג מדורי-דורות . במהלך הטקס יעלה הנער לתורה, יברך ויקרא את פרשת השבוע הסמוכה לתאריך בו נולד. ביום זה מתחיל הנער לקיים את המצווה הראשונה של הנחת התפילין וההתעטפות בטלית. הטקס מלווה, כמובן, בהתרגשות עצומה מצד כל בני המשפחה, החברים והקהילה ומצוין בחגיגיות גדולה.
כשחושבים על כך לעומק עולה השאלה: על מה, באמת, כל החגיגה? הרי בסופו של דבר, למרות כל שנאמר, מדובר בסך הכול בעוד יום הולדת בו הנער גדל בשנה? מדוע לא חוגגים בכזו חגיגיות את יום ההולדת ה-16 כאשר הנער כבר בוגר דיו ומקבל את תעודת הזהות המעידה על היותו אזרח מן השורה? או אולי בגיל 18 כשהוא כבר לא נער אלה בחור כשיר בעל אחריות גדולה שיכול להתגייס ולאחוז נשק? אם נשאל את הנער מה כל כך מיוחד בגיל 13 ומדוע דווקא בשנה זו חוגגים לו את יום ההולדת הכי מיוחד בחיים ומודע באופן כה ייחודי ומרגש עם כל כך הרבה סמלים וטקסים ופרטי פרטים ומעגלים רחבים שמשתתפים בשמחה, האם יידע להשיב?
ההכנה המעשית לקראת טקס בר המצווה חשובה מאוד וחייבת להיעשות בצורה מקצועית ורצינית על מנת שביום הבר מצווה יעלה הנער לתורה בביטחון גדול ובשמחה ואף, יקרא בצורה מכובדת שמעוררת התפעלות. עם זאת, חשוב וחיוני לא פחות שהנער ידע לענות לעצמו על השאלה: על מה כל החגיגה? מדוע טקס הבר-מצווה הינו קו פרשת מים? מדוע אין זה 'עוד יום הולדת'? מה המשמעות של חגיגת בר-מצווה במאה ה-21?
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של אלפי משפחות 'שרוצות יותר'. הן לא מסתפקות בהכנת הנער לטקס בצד המעשית, אלא מעוניינות בתהליך מובנה שיחבר את הנער למשמעויות של יום חגו.
תוכנית 'שחק'
על מנת לענות על הצורך הציבורי המתעורר מתוך רצון לתת לנערים ולמשפחותיהם את הזמן והמרחב לחשוב על שאלות אלה ולהתעמק בהן יחד, בנינו את תוכנית 'שחק' – לימוד לקראת בר המצווה שמשלב גם את הכנה המעשית לטקס וגם תהליך ערכי-חוויתי המציף את שאלת ה-'למה'. התהליך מזמין את הנער ומשפחתו למסע של חיזוק השייכות למעגלי הזהות השונים (משפחה, עם, חברה וכד').
אנו מאמינים ששנת המצווה הינה נקודת זמן ייחודית במרוץ החיים, זוהי נקודת זמן המציינת את תחילת תקופת ההתבגרות, שבה יעצבו הנער והנערה את זהותם הפרטית, החברתית והלאומית, ובה יהפכו להיות חלק מהמארג הגדול של החברה הישראלית ושרשרת הדורות היהודית.
כמובן, שחשוב לנו מאוד שהתהליך ייעשה במאור פנים ו'בגובה העיניים' מתוך כבוד לנער ולמשפחתו. תהליך שכזה מעצים את שנת המצווה ויוצק לתוכה ערך מוסף שיהפוך את השנה למשמעותית ולבלתי נשכחת.
במסגרת תכנית 'שחק' קיימים מספר מסלולים:
בכל אחד מן המסלולים אנו שואפים ליצוק תוכן ערכי וחינוכי אשר יעניק לנער/ה ולמשפחתו חוויה יהודית שמחה, מעצבת ומשמעותית שתעמיק את הקשר ואת תחושת השייכות והאחריות לשרשרת הדורות ולמורשת העם היהודי.
התוכנית בנויה מרצף מפגשים מעוררי עניין, שיח וחוויה אשר מהווים יציאה למסע בו אנו יוצרים ביחד תנועה וחיבור של העמקת שייכות, הבנת המשמעות ולקיחת אחריות של הנער והנערה סביב מעגלי זהות ושייכות שונים: אני וכוחותיי, אני ומשפחתי, אני והקבוצה, אני והקהילה, אני בשרשרת הדורות וירושלים.